Live your legend

 !Find and do the work you can't possibly not do

One of the things I found in common to most social entrepreneurs is the urge to influence, to make the world a better place, to make an impact. These are people who had a well paying day job and a more or less a nice career before their enterprise's adventure, but it wasn't enough. Driven by that urge, that need, that passion, they left everything and went to make their dreams, for themselves and for others, come true. These kinds of people are an inspiration to me. Scott Dinsmore is one of that kind.

Turns out that 80% of the people don't like what they do for a living. They do it because of the money, reputation, coincidence, fear of change, family commitment, cause this is where life led them, this is what they studied, what their parents have planned for them, cause they don't  think they can make a living out of what they love, or they don't know what it is… Sounds familiar? Imagine someone would have given you a work plan, and guides you step by step in finding your passion and the way to make a living out of it. Imagine that you were a part of a community of people like you, who decided to go on a similar journey and they support each other along the way, consulting, asking questions and getting answers, and there is always someone there for you. Wouldn't you take it? That is exactly why Scott created LYL, because he was at the same place, but found his way out to living his dream, and made it his life mission to help others do the same.

On how Scott entered my life, and why I decided to write about LYL –

Up until a few weeks ago, I didn't know of Scott and his work. I found him accidently (or maybe there's no such thing) whilst my autodidact journey on social businesses, that gets me, to my great joy, to read and write about, and meet with, loads of inspiring people.

So it happened, that one thing led to another, and I found myself watching Scott's talk on TED and ending up at LYL website. I read Scott's blog on how it all started, watched his videos talking about LYL's Ideology and the principles of the method he developed. I read that the start – as a blogger – was challenging, and about the breakthrough, and of the importance Scott ascribed to the wisdom of the crowds and to meetings off-line, and hence, on the local communities of LYL, all over the world. In recent posts Scott shared his plans of fulfilling a life dream, and going with his wife Chelsea, on a year tour round the world, visiting LYL's local communities. Early September he wrote a post about the importance of taking time to get off the grid, and about his personal need, and concern, of doing it himself. The next stop on their journey, climbing Mt. Kilimanjaro, forced him to do so. All that was more than enough for me to want to write about LYL and its entrepreneur, that I was captured by his simple authentic words and exceptional frankness. I always interview the people I write about, so I started looking for Scott's email. What I found caught me completely off guard.

Scott stayed off the grid. A tragic accident on the Kilimanjaro ended his journey too soon. A week after that last post, condolences messages started to show on Chelsea's wall, and LYL's, and they keep coming, from all over the world, from people who never met Scott, but met LYL. At that moment, I realized two things, the first, that I will have to make an exception, and not interview the entrepreneur this time, and second, that I JUST CAN'T NOT write about Scott's life project. For my sake, for his, and for each person who will read this, who might see Scott's Ted talk, might join LYL, and might get the insight Scott wished everyone to get. That instead of asking yourself "how can I do this?" you will ask "How can I possibly not"? 

So, What is LYL? LYL is a social network, connecting people all over the world, who share the need to find and do the work they love, and by that to make a change for the better, in their life, and sometimes, in others as well.  LYL provides many tools, some for free, and some with cost, to help achieve that goal, But most importantly, it provides, by its local communities, supported by LYL's team, a place to talk about it, consult, share, and support one another. At the moment there are communities in aprox 50 countries – amongst them USA, Kenya, Thailand, India, Australia, and even Israel. Apparently so many people around the world share the same challenges and concerns regarding self fulfillment in their work, and life. Scott was a great believer in real-life contact with people, and in the beliefs that we are the average of the people around us, and that the fastest way to do the things you don't think can be done is to hang around people already doing them. The online network, as important as it might be, is just a tool, in his eyes, to accomplish that goal.

Is LYL a "social business"?  Scott believed the world would be an altogether better place if we all did work that actually mattered to us. His wish was to help as many people as possible to get there. After years of exploring, part of them as a personal coacher, he developed a methodic system, and shares it with the world through LYL. The essence of social business is to solve a "social problem" with "business tools". It is possible that it is a worth question to discuss weather 80% of people not satisfied with their work is a "social problem", but at the same time, it is difficult to argue with the assumption that as much as a person loves his work, he is happier, he does it well, he has better results, he inspires others, and the profit – personal, financial and social – is rising.

And now, to the 3 first steps that LYL recommends to start with:

  1. Know yourself, but for real. Sit with the questioners LYL has made for you (or do it any other way that works for you) – What are your strengths, your preferences, seek your passion, the things you would go to the end of the world for, what makes you happy and satisfied? What is success to you, what inspires you? What is the thing you feel you can't not do? This is not an east phase, it takes a lot of work and self sincerity, but it's essential.
  2. Get out of your comfort zone – challenge yourself starting with little steps-do every day one thing you thought you couldn't do, you're not used to do. Change habits, start doing sport if you don't do, write, if words are your passion, read, if you stopped, eat healthier, smile more, do little things for other (A coffee to a co-worker, don't park in the middle of two free spots…), say thank you a lot, to yourself, and to as many others as possible.
  3. Surround yourself with people who inspire you – locate the people that are already doing what you dream to do, get closer to them, read them, learn from them, and ask their advice. If they did it, there's no reason why you couldn't. Remember? The fastest way to do the things you don't think can be done is to hang around people already doing them. It makes the impossible-possible.

Note that all three things are completely in your hands, and all it takes is will, persistence, insistence, sincerity, and time. It doesn't mean that tomorrow you should quit your job. Most of us can't afford not to work for a living. The real challenge is to do this at the same time. Keep your day job and do it the best way you can, and with a smile, because it enables you, in your spare time to start heading towards the place you want to be. There are no magic solutions. The process requires hard work. But if it works for so many people, maybe it's worth giving it a shot? Good luck!

To get the free toolkit to start your journey –

Scott's Ted talk, over 2 millions have watched is, I strongly recommend you join them-   ?Ted talks-Scott dinsmore-how to find and do work you love


מודעות פרסומת

Live your legend – תחיה את האגדה שלך

מסתבר שכל כך הרבה אנשים, ברחבי העולם, חווים את אותם אתגרים וחששות בכל הנוגע להגשמה עצמית בתעסוקה שלהם….

אחד הדברים שמצאתי במשותף ליזמים חברתיים, הוא הצורך להשפיע, הצורך להפוך את העולם למקום טוב יותר, לעשות impact, שינוי, שתואם לערכים שלהם. אלה אנשים שהתפרנסו יפה, שהיו להם קריירות טובות, יותר או פחות, לפני הרפתקאת היזמות, אבל זה לא הספיק להם. מונעים על ידי הדחף הזה, לעשות משהו בעל ערך עבור עצמם ועבור אחרים, הם עזבו הכל והלכו להגשים את החלום שלהם. אנשים כאלה הם השראה עבורי. איש כזה הוא סקוט דינסמור. תיכף תבינו למה.

מסתבר ש – 80% מהאנשים בעולם לא אוהבים את מה שהם עושים למחייתם. הם עושים את זה מסיבות של פרנסה, מוניטין, מקריות, פחד משינוי, מחוייבות משפחתית, כי לשם ניתבו אותם החיים, כי זה מה שהם למדו, כי זה מה שההורים שלהם ייעדו להם, כי הם לא חושבים שהם יכולים להתפרנס ממה שהם אוהבים, או שהם פשוט לא יודעים מה הוא… נשמע לכם מוכר ? תארו לעצמכם שמישהו היה נותן לכם תכנית עבודה מסודרת ומדריך אתכם צעד אחר צעד למצוא את התשוקה שלכם ואת הדרך להתפרנס ממנה. תארו לעצמכם שהייתם חברים בקהילה של אנשים כמוכם, שהחליטו לצאת למסע כזה, והם תומכים אחד בשני, מתייעצים ושואלים שאלות ומקבלים תשובות, ותמיד יש שם מישהו בשבילכם. לא הייתם לוקחים ? בדיוק בשביל זה יצר סקוט את  Live your legend (ובקיצור LYL) כי הוא היה בדיוק במקום הזה אבל הצליח להגשים את החלום שלו ורצה את ההגשמה הזו עבור אחרים.

על איך נכנס סקוט לחיי, ולמה כתבתי על LYL  – עד לפני כמה שבועות לא הכרתי את סקוט ופועלו. מצאתי אותו במקרה (או שאין מקריות…) במסגרת מסע הלימוד העצמי שלי על עסקים חברתיים שמביא אותי, לשמחתי, לקרוא ולכתוב על, ולהפגש עם, אנשים רבים מעוררי השראה. כך קרה, שדבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי צופה בהרצאתו של סקוט בטד ונוחתת באתר של LYL. קראתי את הבלוג שלו על איך הכל התחיל, צפיתי בסרטונים שלו, מספר על האידיאולוגיה שמאחורי LYL ועל עקרונות השיטה שפיתח, קראתי שההתחלה – כבלוגר – היתה מאתגרת ועל פריצת הדרך, ועל החשיבות הגדולה שייחס סקוט ל"חכמת ההמונים" ולמפגשי האופליין, שהובילו להקמת הקהילות המקומיות של LYL ברחבי העולם. בפוסטים האחרונים סיפר סקוט על יציאתו עם אשתו צ'לסי  להגשמת חלום חיים – שנת מסע בעולם במהלכה יבקרו בקהילות השונות של LYL. בתחילת ספטמבר הוא העלה פוסט ובו סיפר על החשיבות שבהתנתקות מהחיבור היומיומי לרשת, על הצורך האישי שלו המלווה בחשש להתנתק בעצמו ולהיות ""off the grid, ועל התחנה הבאה במסע שתחייב אותו לעשות זאת – טיפוס על הר הקילימנג'רו. כל זה הספיק לי בשביל לרצות לכתוב על המיזם ועל היזם, שנשביתי בפשטות דבריו וקסם כנותו יוצאת הדופן. אני נוהגת לראיין את היזמים שאני כותבת עליהם, וחיפשתי את כתובת המייל שלו. מה שמצאתי תפס אותי לא מוכנה.

סקוט נשאר"Off the grid" . מפולת סלעים פתאומית במרומי ההר… שבוע אחרי הפוסט האחרון ההוא, החלו להופיע הודעות ניחומים על הקיר של צ'לסי ובדף הפייסבוק של LYL והן ממשיכות לעלות מאז, ללא הפסק, מכל רחבי העולם, מאנשים רבים שכלל לא פגשו את סקוט, אך פגשו את LYL. וברגע ההוא הבנתי שני דברים: הראשון, שבאופן חריג, אכתוב הפעם מבלי לראיין את היזם, והשני, שאני פשוט לא יכולה שלא לכתוב על פרוייקט חייו של סקוט. למעני, למענו, ולמען כל אחד ואחת מכם, שיקרא את הפוסט, יקשיב להרצאה של סקוט בטד, אולי יצטרף לקהילה של LYL, ואולי יגיע לתובנה שסקוט איחל לכל אחד להגיע אליה – שבמקום לשאול את עצמך "איך אני יכול לעשות את זה ? תשאל: איך אני יכול שלא ?"

אז מה היא LYL ? LYL היא רשת חברתית  המחברת בין אנשים בכל העולם שהמשותף להם הוא הצורך למצוא את העיסוק הנכון עבורם, ועל ידי כך, לעשות שינוי לטובה בחייהם ולעיתים גם בחיי אחרים. הרשת נותנת כלים, חלקם חינמיים וחלקם בתשלום, להשגת המטרה הזו, אך חשוב מזה, היא מספקת, באמצעות הקהילות המקומיות שלה, ובתמיכת הצוות של LYL, מקום לשיח, התייעצות, החלפת ידע, ותמיכה – אונליין ואופליין. כיום יש קהילות בכ-50 מקומות בעולם, כמובן בארה"ב, אך גם בקניה, תאילנד, הודו, אוסטרליה, ואפילו ישראל J מסתבר שכל כך הרבה אנשים, ברחבי העולם, חווים את אותם אתגרים וחששות בכל הנוגע להגשמה עצמית בתעסוקה שלהם… סקוט היה מאמין גדול במפגש האמיתי עם אנשים ובתפיסה כי אנו הממוצע של האנשים סביבנו וכי הדרך המהירה ביותר לעשות את הדברים שאנו חושבים שלא ניתן לעשותם, היא לחבור לאנשים שכבר עושים את זה. הרשת החברתית האינטרנטית היא בעיניו כלי בלבד, להשגת מטרה זו, חשוב ככל שיהיה.

האם LYL היא "עסק חברתי" ? סקוט האמין שהעולם יהיה מקום טוב יותר אם כל אדם יוכל להתפרנס מעבודה שהיא בעלת משמעות עבורו. משאלת הלב שלו הייתה לסייע לכמה שיותר אנשים להגיע לשם. אחרי שנים של מחקר ולימוד, בין השאר כמאמן אישי, הוא פיתח שיטה מתודית והוא חולק אותה עם העולם, באמצעות LYL. עסק חברתי, בבסיסו, מקדם מטרה חברתית בכלים עסקיים. יתכן שזו שאלה ראויה לדיון האם 80% מהאנשים העובדים ואינם מסופקים  מעבודתם היא בעיה חברתית אם לאו, אבל קשה להתווכח עם ההנחה שככל שאדם אוהב את עבודתו, הוא שמח יותר, הוא עושה אותה טוב יותר, התוצאות שלו טובות יותר, הוא מהווה השראה לסביבתו, והרווח – האישי, הכלכלי, וכמובן החברתי – עולה.

וקצת לתכל'ס – שלושת הטיפים הראשונים של LYL ל"איך מתחילים את המסע" ?  –

1.הכירו את עצמכם, אבל באמת. שבו עם השאלונים שLYL-  הכינו עבורכם (או כל דרך אחרת שטובה לכם) – מה הן החוזקות שלכם, ההעדפות שלכם, חפשו את התשוקה שלכם, הדבר שהייתם מוכנים ללכת עד סוף העולם בשבילו, מה גורם לכם אושר וסיפוק, מה היא הצלחה עבורכם, מה מעורר בכם השראה ? מה הדבר שאתם חשים שאינכם יכולים  שלא לעשות אותו ? זהו לא שלב קל והוא דורש הרבה עבודה וכנות עצמית, אך הוא הכרחי.

2. צאו מאזור הנוחות שלכם – אתגרו את עצמכם במשימות, התחילו בצעדים קטנים – לעשות כל יום משהו אחד שחשבתם שהוא בלתי אפשרי עבורכם, שאתם לא רגילים לעשות, שיברו הרגלים, תתחילו לעשות ספורט אם לא עשיתם, לכתוב אם מילים הן התשוקה שלכם, לקרוא אם הפסקתם, לאכול בריא, חייכו יותר, עשו דברים קטנים עבור אחרים (כוס קפה לחבר לעבודה, אל תחנו באמצע של שתי חניות פנויות…), תגידו הרבה תודה, לעצמכם ולכמה שיותר אנשים סביבכם.

3. הקיפו את עצמכם באנשים שמעוררים בכם השראה – אתרו את האנשים שעושים כבר את מה שאתם חולמים לעשות, התקרבו אליהם, קיראו אותם, לימדו מהם, התייעצו איתם. אם הם עשו את זה, אין שום סיבה שאתם לא. זוכרים ? הדרך המהירה ביותר לעשות את הדברים שאתם חושבים שלא ניתן לעשות אותם, היא להיות בקרבת אנשים שכבר עושים את זה. זה הופך את הבלתי אפשרי – לאפשרי.

שימו לב, כל שלושת השלבים תלויים רק בכם, וכל מה שנדרש מכם, מאיתנו, הוא רצון, התמדה, נחישות, כנות וזמן. זה לא אומר שמחר בבוקר צריך לקום ולהתפטר, רוב בני האדם אינם יכולים להרשות לעצמם שלא לעבוד למחייתם. האתגר האמיתי הוא לעשות את זה תוך כדי. שמרו על הדיי ג'וב שלכם ועשו אותה הכי טוב שאתם יכולים, ובחיוך, כי היא נותנת לכם פרנסה ומאפשרת לכם בזמן הפנוי שלכם להתחיל ללכת לכיוון המקום שאתם רוצים להיות בו. אין פתרונות קסם. התהליך כרוך בהרבה עבודה קשה. אבל אם זה עובד לכל כך הרבה אנשים, אולי שווה לתת לזה הזדמנות ? 

בהצלחה !

לקבלת הערכה החינמית לתחילת המסע – Free toolkit

הרצאתו של סקוט בטד, מעל 2 מיליון אנשים ראו אותה, ממליצה בחום שתצטרפו אליהם – .Ted talks-scott dinsmore-how to find and do the work you love

לפוסטים נוספים ב"חברתית"

Hi-Age – רשת חברתית ליזמים ומחפשי עבודה בני 50 + עוד כמה שנות נסיון

אחד הדברים שהספקתי ללמוד עד עכשיו על מיזמים חדשים בכלל ועל מיזמים עסקיים-חברתיים בפרט, הוא  שמיזם טוב מתחיל במתן פתרון לבעיה. בחזון שלי, אני רוצה שבאתר של "החברתית" תהיה יום אחד רשימה, שכל אחד יוכל להוסיף עליה, של בעיות חברתיות שהוא חושב שצריך לפתור. חכמת ההמונים היא דבר מדהים, ואני די בטוחה שאם נייצר רשימה כזו, יהיו מספיק מוחות שיספקו את הפתרונות היצירתיים. ואז יבוא היזם המתאים ויפתור את הבעיה.

אחת הבעיות שלא צריך לחפש עמוק מדי כדי לאתרה, היא בעיית התעסוקה במדינה שלנו, והיא מחמירה ככל שגיל המועסק עולה. למרבה הצער, אנשים בני 40+, ושלא לדבר על 50+ ויותר, שנפלטו ממעגל התעסוקה, מוצאים עצמם בתהליך חיפוש עבודה אינסופי, וכל הידע, והנסיון הקודם לא עוזרים אם אין לך קשרים אמיתיים, אנשים שרוצים ויכולים לסייע, והרבה הרבה מזל. יותר מדי אנשים באמצע החיים שמבקשים להיות יצרניים ומועילים, בקושי מצליחים להגיע לראיונות עבודה ועל כל משרה אמיתית שמפרנסת בכבוד יש מתמודדים רבים, כך שהסיכוי למצוא אהבת אמת נראה פתאום טוב יותר מהסיכוי למצוא עבודה מתאימה. אני מהמרת שכל אחד מכם מכיר כמה וכמה אנשים טובים כאלה ומוכשרים, ששנת הלידה שלהם מהווה מחסום בפני תפקידים רבים. המגמות הדמוגרפית מצביעות על כך שפלח זה באוכלוסיה הולך וגדל, ואם הכל ילך כמתוכנן, גם אנחנו נגיע לגילאים האלה, ולכן מתן מענה לבעיה הוא האינטרס של כולנו, כפרטים וכקהילה והאתגר הוא לא רק לפתחנו אלא לפתח כל הדורות הבאים. מה שנקרא  – זה לא ילך וייעשה יותר קל.

נעשו לא מעט נסיונות, פרטיים וממשלתיים, לתת מענה לבעיה, אך נסיונות אלה נתנו מענה חלקי בלבד. בהחלט יש עוד מה לעשות ! אז היום נכיר אדם אחד, שקם ועשה מעשה. רן סטון, יזם בעל רקע טכנולוגי, מהנדס מחשבים בעברו, שאוהב טכנולוגיה ואתגרים, עזב קריירה ומקומות עבודה נחשבים, בגלל ה"דרייב" הזה, שאני פוגשת אצל הרבה יזמים חברתיים, הדחף לעשות משהו ערכי, הרצון להשפיע, לגעת באנשים, להפוך תיאוריה למעשה, להיות השינוי שאתה רוצה לראות. רן חבר לשני שותפים לדרך, נורית לין, יועצת ארגונית שמתמחה בפיתוח קהילות וגופי ידע בחברות בינלאומיות וקלי מורד, יזם סדרתי, בוגר שלושה סטארטאפים ובעל נסיון מעשי ביזמות בעולם ההייטק ויחד הם הקימו את Hi-Age רשת חברתית שעלתה לאוויר ממש לאחרונה.

כמו בהרבה מקרים, גם כאן זה התחיל בבית. הוריו של רן, שכירים מנוסים ובכירים, פרשו לפנסיה ומצאו עצמם עומדים בפני שוקת שבורה. יש רצון להיות שייך, להפעיל את המוח, לתרום מהידע והנסיון, למלא את הזמן הפנוי בעשייה – מתכון נהדר לעובד נהדר, אך אפשרויות תעסוקה – אין. רן הבין מה שהבינו רבים וטובים לפניו – יש עוד אנשים כמו הוריו, ולהרבה אנשים יחד, לרשת – יש כוח. רק שרן לא הסתפק בלהבין את זה, הוא גם עשה את זה.  Hi-Age מכוונת להיות רשת חברתית של קשרים מקצועיים ועסקיים, "ככר השוק" של רעיונאים, יזמים, מבקשי תעסוקה, מחפשי ידע, נותני ידע – כולם בני 50+. אם מעסיקים רבים עדיין לא הבינו את היתרונות העצומים הטמונים בידע ובנסיון של אדם שראה כבר דבר או שניים בחייו, האלטרנטיבה האחרת היא לצאת לעצמאות ולחלוק את הידע האינסופי הזה עם שכמותך. זה לא פשוט, זה מאתגר, ודאי למי שהיה שכיר רוב חייו. Hi-Age מבקשת לייצר עבור פלח אוכלוסיה זה קהילה תומכת, שחבריה יסייעו זה לזו, שכל אחד יוכל לתת בה או לקבל את מה שהוא צריך ויכול, בין אם עבור המיזם שלו או עבור מיזם של אחר. מתוכננים גם מפגשי אופליין של חברי הקהילה, בהתאם לצרכים ורצונות של חבריה.

בשלב זה ההצטרפות לקהילה והחברות בה הם חינמיים. אך המודל הכלכלי של Hi-Age בהתהוות. יש תכנית עסקית והיזמים לגמרי מבקשים לעשות טוב אבל בהחלט גם להתפרנס מזה וזה לב העניין – פיצוח חידת הלתת ולקבל. זה יוכל לקרות אם כל אחד ואחד מכם שהוא בגיל המתאים, או מכיר אנשים בגיל המתאים, יפנה אנשים לקהילה המתהווה של  Hi-Age. כוחה של הקהילה בחבריה – ככל שיצטרפו רבים יותר, יגדל הסיכוי למפגש רצונות, רעיונאי ימצא יזם, יזם ימצא את האיש הטכנולוגי, המשווק, המעצב, התכניתן ימצאו את הלקוחות ובקיצור – מרחב חדש ונרחב של אפשרויות. כוח ההמונים, כבר אמרנו, נכון ?

פרטים נוספים – באתר החברה –

ובעמוד הפייסבוק

על עוד עסקים חברתיים – באתר ה"חברתית"

או בדף הפייסבוק  –החברתית-The-social-diablog

מי שיש לו כבר רשימה של בעיות חברתיות שצריכות פתרון, מוזמן לשרשר בתגובות. כמובן גם מי שיש לו פתרונות. מבטיחה לאסוף לרשימה אחת את כל האתגרים והפתרונות.

יזמים בעלי עסק חברתי שמעוניינים להופיע כאן, ניתן ליצור קשר דרך דף הפייסבוק של החברתית, או במייל

מאחלת לכם רק בריאות, חיים ארוכים וטובים, ופרנסה טובה !

היי-אייגצילום: נתי אברהם. תודה נתי 🙂

אולי נחגוג השנה יום הולדת, קצת אחרת ?

על ימי הולדת עם ערך חברתי – 

מצד אחד, יום הולדת הוא אירוע משמח כי הוא מזמן חגיגות, ותמיד חגיגות זה טוב. מצד שני, כשהילדים חוגגים יום הולדת, ההורים נכנסים לסחרור מטורף, מה נחדש ? איך נרגש ? איך נשמח ? מה נקנה מתנה ? ואיך נעשה את כל זה בלי להשקיע סכומים מופרזים ?

התאגדנו יחד, מספר בלוגריות ונשות מקצוע, לפרוייקט "יום הולדת" מיוחד במסגרתו כתבה כל אחת על הנושא מזווית הראיה של הבלוג שלה. בסוף הפוסט תוכלו למצוא לינקים לפוסטים על הפעלה עצמית ביום הולדת, התנהלות פיננסית נבונה, כיבוד בריא וטעים והיבטים רגשיים של החגיגה. הפוסט הזה יחרוג לרגל הפרוייקט המשותף ממנהגו הרגיל, ולא יעסוק הפעם בעסק חברתי אחד, אלא בשאלה האם אפשר ואיך, לחגוג "יום הולדת עם ערך חברתי-סביבתי" ?

התחלתי במקום הכי טבעי, קהל היעד, ושאלתי ארבעה  ילדים, בני 6, 9, 13, ו -17 איך לדעתם אפשר לחגוג יום הולדת עם ערך חברתי או סביבתי ? ואלה התשובות שקיבלתי:

  1. אי אפשר (נחשו איזה גיל?).
  2. רעיונות ירוקים – לשתול עצים, לנקות חופים או גינות, להשתמש בכלים רגילים או חד פעמיים ממוחזרים.
  3. רעיונות שיתופיים – לחגוג כמה ילדים יחד, לתרום חלק מהמתנות, לבקש כסף במקום מתנות ולתרום את הכסף לעמותות שקשורות לילדים.

מצויידת בתשובות החכמות של הילדים, וגם כדי להראות לתשובה מספר אחת שהיא לא נכונה, יצאתי לשייט במרחבי הרשת, ואלה ממצאיי –

"מלאכי יום הולדת" – למרבה הצער, לא כל ילדי ישראל זוכים לחגוג את יום הולדתם. ילדים רבים משכבות מצוקה באוכלוסיה, שמשפחותיהם אינן יכולות להרשות לעצמן לחגוג יום הולדת, אפילו בצנעה, נאלצים לוותר על היום המיוחד הזה. רותי סובל לוטנברג, מקימת העמותה, שמה לעצמה למטרה לאפשר לכל ילד בישראל לחגוג את יום הולדתו. תרומה של 180 ₪ בלבד מכסה את עלות הפקת ערכת יום הולדת המכילה משחקים, הפעלות, מוסיקה, קישוטים ופרסים – כל מה שנדרש למסיבת יום הולדת של כשעתיים. מתנדב עצמאי או ארגון  שמפעיל מתנדבים מקבל את הערכה, מנחה ומפעיל בעזרתה מסיבת יום הולדת חווייתית ומלהיבה. התורם מקבל כרטיס תודה אישי מילד יום ההולדת, המנציח את הרגעים המרגשים של המסיבה שחגג בזכותו.

אם כל ילד שבורך במסיבה ובשפע מתנות יתרום 180 ₪ (אפשר פחות, ואפשר גם יותר) מהכסף שקיבל, לעמותה הזו, הוא יזכה להכנס ל"מעגל הנתינה" ואני מהמרת שמכתב התודה שיקבל מהילד שחגג בזכותו, יחמם את ליבו של הילד/ה שלכם, הרבה יותר מעוד ספר או עוד בובה. אם הילד הוא צעיר, בגיל שמקבלים מתנות וקשה לוותר עליהן, הוא יכול לבקש (באמצעותכם, או לבדו, תלוי בגיל), ששניים או שלושה חברים יחברו יחד, ובמקום לרכוש לו כל אחד מתנה יתרמו במשותף סכום של 180 ₪ לעמותה בשמו. אפשר גם להרשם באתר, ולתרום מדי פעם עוגת יום הולדת או כיבוד, לימי הולדת באזור מגוריכם. פרטים באתר : "מלאכי יום הולדת".

עוד אפשרות, אם הילד מסכים, היא לבקש לקבל רק כסף במקום מתנות, ואז הילד יכול לקנות לעצמו מתנה גדולה אחת בחלק מהכסף שתחליטו עליו יחד, וחלק אחר מהכסף לתרום למטרה שהילד שלכם יבחר. כך הילדים יחשפו לעמותות השונות, ויוכלו לבחור תחום שקרוב לליבם.

אם אנחנו רוצים יום הולדת "ירוק", אפשר לחפש אזור קרוב לבית, גינה ציבורית, חוף ים, אזור מגודר כלשהו, ולשלוח את הילדים עם שקיות זבל לנקות את האזור. גם קצת פעילות גופנית, גם ירוק, גם לא עולה, וגם עשיתם טוב. בתום הפעילות, אם תרצו להיות "ירוקים" עד הסוף, תוכלו להגיש על כלים חד פעמיים מתכלים כיבוד בריא ויצירתי שלמדתם להכין מהבלוג "שאר ירקות", של יעל ענבר, מאמנת להרזיה ותזונה נכונה – כלים חד פעמיים מתכלים תוכלו למצוא בכל רשתות הכלים החד פעמיים, למשל ב"מיטב" ותבדקו גם את האתר של אקוג'ו –

אם תרצו לארגן לכבוד יום ההולדת טיול כיתתי עם משמעות, בארגון "לקט ישראל", במסגרת מחלקת הלקט, אוספים אלפי מתנדבים, מאות אלפים של יבול חקלאי שנותר במטעים, בשדות ובפרדסים, שלולא האיסוף היה מועבר להשמדה. הפירות והירקות שנאספים מועברים למאות עמותות התומכות בנזקקים ברחבי הארץ. ההתנדבות בלקט מתבצעת באזורים שונים ומגוונים ברחבי הארץ.  בגלל המאפיינים הייחודיים של פרויקט זה יש ליצור קשר ולתאם את מקומות ההגעה להתנדבות, את שעות ואת כמות המתנדבים אשר יכולים להגיע. ההתנדבות קבוצתית ומתבצעת בימים א'-ה' בלבד. מידי יום שישי אחרון של כל חודש, נפגשים לקטיף מיוחד בנהלל, בין השעות 08:00-12:00. לתיאום –

על רעיונות למתנות עם ערך חברתי (לא רק לילדים), תוכלו לקרוא בפוסט הקודם שלי, תמצאו בו לינקים לאתרים עם מתנות – גם לילדים וגם לבוגרים, שיש בהן נתינה, הרבה יותר מלבעל השמחה וגם כמה המלצות.

על אפשרויות נוספות להפעלה עצמית בימי הולדת תוכלו לקרוא בבלוג של דקלה עמית, "תיבת ההפעלות"-ערכות להפעלה עצמית בימי הולדת – ואצל זהבית שקד, תוכלו לקבל הדרכה מצולמת, צעד אחר צער, למשל, איך להכין את מתנת סוף יום ההולדת, זו שהחוגג מעניק לחבריו –

רוצים לצלוח את יום ההולדת במחירים שפויים ? תוכלו להשתמש בעצות של ענת צלניקר, מאמנת לצמיחה כלכלית –

לקינוח, עוד בונוס קטן, יש לכם ילדים במעבר בין ילדות לבגרות ? לחגיגות יום ההולדת היבטים רגשיים – גם של ההורים וגם של הילדים, מה המשמעות של החגיגה לילד ומה משמעותה להורה? על כך תוכלו לקרוא בבלוג של הילה פינקלשטיין, עו"ס קלינית, מנחת קבוצות, ומטפלת בנשים ונערות

ושיהיה במזל טוב !

ולמה שלא תקנו השנה מתנות שנותנות יותר ?

כדי להתאושש בהדרגה מאי השגרה של החופש הגדול מאוד ומחום יולי אוגוסט, נוחתים עלינו החגים, שזה דווקא ממש נחמד. לא רק שספטמבר מבשר את בוא הסתיו השפוי (בימים כתיקונם בהם לא משתלטת סופת חול אפוקליפטית על המדינה), הוא כולו מלא אווירת חג ושמחה, וימי חופש, וחוויות משפחתיות ואישיות, וכולם הרבה יותר מסבירי פנים ונחמדים זה לזה. וגם אוכלים טוב. רק מה ? צריך גם לקנות מתנות (אבל גם מקבלים !), וזו משימה לא תמיד פשוטה.

אז אם מאסתם בשיטוט בין המוני האדם בקניונים, ובא לכם לתת מתנה מיוחדת, שגם נותנת לאחר על הדרך, ולסייע לעסקים חברתיים, ולמיזמים מניבי ההכנסה של עמותות שונות, ופספסתם את יריד העמותות של בנק הפועלים, הנה לכם כמה רעיונות (ואם אתם מהמסודרים האלה שכבר מוכנים עם הכל ארוז בארון, תמיד יש ימי הולדת, וסתם אירועים משמחים שלכבודם תרצו לשמח מישהו אחר – גזרו ושמרו).                                

תראו למשל איזו מתנה מקסימה מבית היוצר של Greenhands – מחברת עטופה במה שהיה פעם שלטי חוצות (מיד רכשתי לי אחת, תמיד טוב שיש על מה לכתוב..)-

אם קניתם מהמוצרים של GreenHands לא רק ששימחתם את המארחת, אלא גם קניתם מוצר שמיוצר מחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה, ואם זה לא מספיק, גם תרמתם להכנסותיו של מפעל מוגן, המעסיק פגועי נפש, כחלק משיקום תעסוקתי, במסגרת עמותת "תעסוקת השני". במפעל הכינו גם מארזים מיוחדים לחג, במחירים נוחים שבין 20-150 ₪. שווה בדיקה. לפרטים – 052-4543087 או 03-6196142 או באתר.

בסטודיו JOY&  (עסק חברתי המייצר שלל מתנות ומארזים יחודיים, שעובדיו הם אנשים עם צרכים מיוחדים המועסקים בשכר הוגן, תוך מיצוי הפוטנציאל האישי שלהם, ולהרחבה ראו את אחד הפוסטים הקודמים כאן – יעשו לכם משלוחים, ויש להם שלל מתנות, במחיר המתאים לכל כיס. תראו למשל את המתנה המשמחת הזו – ספר "פשוט חיובי", הכולל אוסף תמונות מעלות חיוך, המעבירות מסר אופטימי ואליו מצורף סט של 6 תחתיות מעוצבות, עם מסרים שכולנו שמחים לקבל, כמו אושר, נתינה, הנאה, פרגון, וכל זה במעטפות המאויירות על ידי שתיים מעובדות החברה, שירה והילה.


לא משנה כמה תיקים יש לנו בארון, נשים תמיד זקוקות לעוד תיק, תאמינו לי, אין דבר כזה "יותר מדי תיקים". קליק

את התיקים האלה, ועוד מוצרים בתפירה מוקפדת, מייצרים במיזם "סבי" של עמותת קלי"ק (קהילה למען יזמות לקשישים) שהוקמה ב-1983 במטרה לענות על צרכי הקשישים בקהילה. העמותה מפעילה שירותים מגוונים המעודדים ומאפשרים איכות חיים טובה יותר לקשיש. המיזם העסקי חברתי "סבי" מספק תעסוקה מכובדת בשכר הוגן לאוכלוסייה זו. במרכז עוסקים במלאכות יד. מעצבים, מייצרים ומשווקים ערכות יצירה, עבודות יד ותפירה, ואורזים מתנות לחגים ולאירועים שונים. תפרגנו לחכמי השבט. לפרטים – באתר.

אם הפקידו אתכם על הקינוח, מה דעתכם על שילוב שבין – "קניתי טוב" ו"עשיתי בעצמי" ? תוכלו לקפוץ ל"קוקיות" (מאז"ה 34 תל אביב, 03-5257727) ולקנות את זה –


"קוקיות" הינה עסק חברתי, קונדיטוריה יחודית בארץ, המנוהלת כולה על ידי בני נוער, בעיר תל אביב, המייצרים, אורזים ומוכרים, עוגות ועוגיות איכותיות מעשה ידיהם. המיזם הינו משותף עם "אכפת" – המחלקה לקידום ילדים ונוער בעיריית תל אביב, שמטרתו טיפוח והעצמה של בני נוער אשר נפלטו ממערכת החינוך הפורמאלית באמצעות שילובם ביזמות עסקית ועבודה מעשית, תוך התנסות בלקיחת אחריות אישית וקבוצתית, קבלת החלטות, והשתלבות בעולם העסקים האמיתי. המוצרים מיוצרים בעבודת יד ללא חומרים משמרים ובמגוון טעמים (ולמי שזה חשוב, גם כשרים, חלבי, בהשגחת הרבנות ת"א). 03-5257727 ובאתר.

ואם אתם רוצים לבדוק עוד אפשרויות כאלה, הנה שני מקומות טובים להתחיל בהם –

אתר "ערך מוסף" מכיל קטלוג ובו מאות מוצרים ושירותים הניתנים על ידי אוכלוסיות בשיקום. האתר הוקם על ידי בנק מזרחי טפחות כחלק מפעילותו למען הקהילה. רכישת מוצרים מהארגונים שבאתר תסייע להם להמשיך בפעילותם המבורכת, להפחית את תלותם בתרומות ולבסס את "קיימותם" (יכולתם לקיים את עצמם בעצמם).

 באתר של Esco הקמת ופיתוח עסקים חברתיים תוכלו למצוא מאגר של עסקים חברתיים. מעבר לכך שאין לי ספק שזה יעשה לכם טוב לקרוא על כל האנשים האלה שעושים טוב לעולם, בטוח תמצאו שם משהו שיבוא לכם טוב, לחגים, ובכלל לחיים.

 אז שיהיה חג שמח לכולם ומאחלת לכולנו שבשנה הבאה רשימת העסקים החברתיים תהיה כל כך ארוכה שלעולם לא אצליח לכתוב לכם על כולם ושלכל עמותה יהיה לפחות מיזם עסקי מניב אחד, ושכל אחד מאיתנו, מדי פעם, יעדיף לצרוך דווקא מהם. שנה מבורכת !

גישור, אפשר גם אחרת – על שיתוף פעולה ליצירת מנגנון מניב עסקי חברתי

הזכרתי בתחילת הדרך שאין הגדרה אחת לעסק חברתי, אבל ברור לכל הנוגעים בדבר, שליבת העניין היא המטרה הכפולה – החברתית/סביבתית והעסקית/פיננסית.

ברצף שבין תאגיד עסקי לבין עמותות וארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"רים), יש סוגים שונים של עשייה חברתית-עסקית. קרוב יותר לצד ה"ביזנס" נמצאים עסקים חברתיים כמו "&ג'וי" (שדיברנו עליהם) או "כל יכול" (שעוד נדבר עליהם) בצד השני, קרוב לעמותות, נמצאים עמותות ואלכ"רים שפיתחו מנגנונים מניבי הכנסה, על מנת להפחית את תלותם בפילנטרופיה. לעיתים המנגנון המניב "מחובר" למטרה החברתית של העמותה, ולעיתים כלל לא. לעיתים הארגון יקים זאת בעצמו ולעיתים יחבור לשותפים עסקיים, או אחרים. הפעם, שמחה לארח כאן מנגנון כזה, אחת מהזרועות המניבות של ויצו (, ארגון שדומה שאין צורך להציגו, אבל האמת שצריך. יש בויצו הרבה יותר ממעונות מסובסדים לפעוטות, ופועלו כה רחב ונרחב אך נעשה לעיתים קרובות מתחת לרדאר העין הציבורית. אז הנה סיפור על אחד מהמנגנונים המניבים של ויצו, שיעדיו עולים בקנה אחד עם ערכי הארגון ומטרותיו, אך לראשונה, מתרחק מעט מהזהות המגדרית הנשית של הארגון, בין השאר מתוך כוונה להנגיש את השירות המוצע לכלל האוכלוסייה.

גשר מעל ומעבר

היום הזה התחיל בדיוק כמו כל יום אחר בשנתיים האחרונות. בניגוד לכל מיני סיפורים ששמעה בהזדמנויות שונות, על תחושות מקדימות ועל עננה בלב שמבשרת שמשהו עומד לקרות, בבוקר הזה לא היה שום סימן מקדים שמשהו שונה מהרגיל עומד להתרחש. להיפך. הכל היה רגיל. רגיל יותר מדי. היא קמה בבוקר, הילדים נשלחו לדרכם, היא הגיעה למשרד. ושם חיכתה ההודעה היומית במייל שלה. הוא שוב שאל את אותה שאלה, היא שוב ענתה אותה תשובה. עד הצהריים שניהם עסוקים. אבל בהפסקת הצהריים היא תקבל טלפון זועם. אם היא לא תענה הוא ישאיר הודעה לאקונית. אם היא תענה, הוא ממילא לא יקשיב. כמה פעמים היא יכולה להגיד את אותו דבר בלי שהוא מבין ? הוא לא מבין כמה הוא עוד יצטרך לשאול כדי לקבל תשובה עניינית. היא לא מבינה איך הוא יכול בכלל להעלות על דעתו סיטואציה כזו, הוא לא מסוגל להבין איך היא יכולה שלא. כבר שנתיים, מאז הפרידה הרשמית, שהם לא מסכימים על זה, ועל עוד כמה דברים, שלא הצליחו בכלל להגיע לדבר עליהם בגלל הדבר הגדול הזה. המרירות משתלטת על כל חלקה טובה שעוד נותרה ביניהם. הם ניסו דרך עורכי דין, אבל זה התחיל לעלות יותר מדי כסף ועורכי הדין יעצו להם לעבור לבית המשפט. אף אחד מהם לא רצה ללכת בדרך הזו. זה עניין רגיש מדי, ואישי מדי, אמוציונאלי מדי. מצד שני, אף אחד מהם לא רצה להתפשר בעניין הזה, זה כבר נהיה עקרוני. הם הרגישו שהגיעו לדרך ללא מוצא.

אם רק היה איזה מתווך נייטראלי, אחד כזה שלא ישפוט אותם ולא ישפוט ביניהם, שלא יבחר צד, שלא יחליט עבורם מה נכון, מישהו שיש לו מטה קסם שיגלה להם פתרונות למצב, מישהו שיתן להם משקפת אחרת, מישהו שיגרום להם להקשיב אחד לשני, אבל שיקשיב גם להם, כי הם ממש לא יכולים להמשיך ככה. היא התקשרה לשחרר קיטור אצל חברה והחברה אמרה לה בנימוס שהן מדברות על זה כבר שנתיים. את יודעת שאין לי עם מי לדבר על זה, זה קשה מדי, הלינה על קוצר הרוח של חברתה. אני חייבת לזוז, החברה אמרה, אבל תשאלי את גוגל, אולי תמצאי שם משהו.

לא הייתה לה ברירה. לא היה לה אוויר. היא פתחה את המחשב, ורשמה בגוגל את המשפט הראשון שעלה על דעתה – "פתרון סכסוך אינסופי". עלו כל מיני קישורים והיא התחילה לצלול לתוכם. אחרי שעתיים הרימה את הראש והתקשרה. מחר יש להם פגישה ראשונה. יש לה הרגשה טובה. זה בדיוק מה שהם צריכים. איך היא לא חשבה על זה קודם? איך היא לא ידעה על זה בכלל ? כל כך הייתה עסוקה בלהיות צודקת, שלא האמינה שיש דרך אחרת.

היום הזה התחיל בדיוק כמו כל יום אחר. אבל הוא בהחלט לא הסתיים אותו דבר.


אם אתם מזהים את המצב, יכול להיות שגם עבורכם זה יכול להסתיים אחרת. הליך הגישור מתאים לצדדים המעוניינים להגיע להסכם עימו שניהם יחיו בשלום, והכל מתוך הקשבה הדדית והדברות הוגנת (ראו מטה, הסבר קצר על ההבדלים בין סוגי התהליכים השונים בדרך אל האושר).

הקשבה וראיית צרכיו של האחר, הם חלק מה"אני מאמין" של ויצו כתנועה חברתית, והם גם הבסיס להליך גישור מוצלח. לאחרונה, על בסיס ערכים אלה, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ויצו ישראל ל"איליס" – האגודה הישראלית לגישור ויישוב סכסוכים. מטרת שיתוף הפעולה להרחיב את שירותי הגישור הניתנים בלשכות המשפטיות בסניפי ויצו ברחבי הארץ, במחירים השווים לכל נפש, ולהעלאת המודעות הציבורית ליתרונות הגישור ולאפשרות הסדרת סכסוכי המשפחה בפרט וסכסוכים בכלל (כגון סכסוכי שותפים ועסקים, דיני עבודה, רשלנות רפואית ומקצועית, תמ"א 38 ועוד) מחוץ לערכאות המשפטיות. לראשונה בויצו – השירות יינתן באופן שיוויוני לנשים ולגברים.

פרטים נוספים ניתן למצוא בלינק המצורף. שלא תזדקקו, אבל אם כן, דעו שיש לכם לאן לפנות. לפרטים, הלשכה לסיוע משפטי בויצו 03-6923791 ובאתר של איליס –

הכל תלוי באיך מסתכלים על זה
הכל תלוי באיך מסתכלים על זה

 צילום – לי-אור לב ארי

רגע קל של הרחבת דעת, שתדעו מה מתאים עבורכם –

בוררות – הליך המוסדר ברגולציה, הצדדים מפקידים את המחלוקת שלהם בידי צד שלישי נייטרלי שהם בחרו, אשר יחליט עבורם מהו הפתרון למחלוקת שלהם. הבורר כפוף להוראות רגולטוריות שונות והחלטתו היא מעין "פסק דין", הניתן לערעור.

הליך משפטי בבית המשפט – הצדדים מגיעים לבית המשפט ועניינם נדון על ידי שופט או שופטים. לרוב הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין, המביאים את טענות הצדדים בפני בית המשפט. כל צד מנסה להגן על עמדתו. בסיום הדיון, השופט מחליט, ונותן פסק דין המחייב את שני הצדדים. ניתן לערער על פסק הדין.

גישור – הליך בהתערבות צד שלישי, תמיד נייטרלי, המסייע לצדדים בפתרון הסכסוך. תפקידו להנגיש את התקשורת בין הצדדים ולהביא לניהול הסכסוך בדרך של שיתוף פעולה. המגשר אינו רשאי להחליט עבור הצדדים או לכפות עליהם פתרונות, הוא רק מציע דרכים אלטרנטיביות לפתרון, יחד עם הצדדים.

The MagiCapsule – משחק, קסם, טכנולוגיה, עסק, וחברתי – הכל בקפסולה אחת !

על הרצף שבין "עסקים מובהקים" (עסק שכולו למטרת רווח), לבין "חברתיים מובהקים", (עמותות ואלכ"רים) ניתן למצוא סוגים שונים של עסקים/מיזמים "היברידיים", העשויים לענות על הגדרת עסק חברתי. הגם שאין הגדרה אחת בינלאומית מחייבת, דומה שמוסכם שהבסיס חייב להיות שם – עסק/מיזם העושה שימוש בכלים עסקיים כדי להשיג מטרה חברתית ויש לו שורת רווח כפולה – כלכלית וחברתית.

ומה היא "מטרה חברתית" ? כדי שלא יהיה פשוט, גם לזה אין הגדרה אחת מחייבת. די ברור שמטרות הקשורות באיכות הסביבה ושימורה יענו על ההגדרה. יש גם קונצנזוס מלא למדי על כך שארגונים המעסיקים/מקדמים אוכלוסיות מוחלשות (בדומה ל"על זה" ו"&joy" שהוזכרו בפוסטים קודמים) עונים על כך. יש הטוענים שכל עסק אשר פעילותו העסקית באה לתת מענה לכשל חברתי כלשהו, הוא עסק חברתי. במדינות שונות בעולם נקבעו קריטריונים שונים. חלקם נוגעים לאופן ניהול העסק, למגבלות על פערי השכר בין מקבל השכר הגבוה ביותר בעסק לנמוך ביותר, מגבלות על חלוקת הרווח לבעלי המניות ועוד.

The magicapsule – מאג'יקאפסול, הוא מיזם טכנולוגי, ישראלי, שניתן לשייכו לתחום ה- Social Tech – עסקים המבקשים לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים כדי להשיג את המטרה החברתית שבבסיס העסק. מאג'יקאפסול מבקשת, באמצעות משחק – פרי פיתוח טכנולוגי של החברה – לתת מענה למצוקתם של חולים במחלות קשות, כרוניות, לעיתים סופניות, המתמודדים, במקביל ל"מלחמה" הפיזית במחלה, גם עם משבר נפשי, בדידות, דכאון, חוסר אנרגיה, עייפות, פחדים וחרדות. בעוד מרבית החולים מקבלים על עצמם את "פרוטוקול" הטיפול התרופתי, כימי, ביולוגי שמותאם עבורם, חולים רבים מתקשים לבקש או להעניק לעצמם, טיפול תומך נפשי, פסיכולוגי. לעיתים, גם אם המטופל חפץ בכך, יש קושי לצאת מהבית בימים שבין הטיפולים כדי להגיע לקליניקה רחוקה. הגוף עייף ורק רוצה לנוח. לצאת מהבית זו לא משימה קלה. שלא לדבר על התלות באחרים. צריך שיהיה מי שיסיע, מי שיחכה, מי שיחזיר. וגם הטיפול עצמו לא קל. לדבר על הפחד הגדול מכל. להתמודד עם חרדות קיומיות של ממש. "ומה יגיד לי הפסיכולוג ?" שאלה אותי חברה שעברה את מסכת היסורים הזו. "שיהיה בסדר ? מה הוא כבר יכול לומר שיגרום לי להרגיש טוב יותר ?" והאמת, לא הרבה.

גם הסקפטיים שבאנשים, מודים (כשאף אחד לא מקשיב) שיש משהו בסיפור הזה על הקשר שבין הגוף והנפש. יש די והותר מחקרים מדעיים שמצביעים על הקשר שבין מצב נפשי ומצב גופני, ביניהם כאלה שמצאו כי עידוד הנפש, מסייע לחיזוק המערכת החיסונית ובכך משפר את סיכויי החלמה. מייסדת מאג'יקאפסול, לירון רוזן, מלווה ביועצים מתחום הרפואה (ד"ר וייסבוך), פסיכולוגים קליניים (ד"ר יובל עודד ובועז שטרן), מנהל הפיתוח הטכני עידו יוחנן, ומנכ"לית החברה, רוית ורשה, הצטיידו בתוצאותיהם של מחקרים כאלה, והחליטו, בהתבסס על סיפורו האישי של אחד מאנשי הצוות, להתמקד בשלב הראשון בחולי סרטן. חולי סרטן רבים הופכים למטופלים במשך תקופה ארוכה מאוד עד ההחלמה, לעיתים המחלה הופכת לכרונית וגם מצב זה כרוך בטיפולים מתמשכים. הסימפטומים הרגשיים והנפשיים לא פוסחים כמעט על אף אחד מהמטופלים ורובם ככולם חווים בתקופה כזו או אחרת של הטיפול, מצוקות נפשיות לא קלות.

מאג'יקאפסול פיתחה פלטפורמת מובייל חברתית להעצמה ושיפור איכות חייהם של חולי הסרטן ותומכיהם, באמצעות טכנולוגיית משחק חדשנית המשלבת ניטור מדדים גופניים שונים. המטרה היא להביא את המטופל למצב של הפחתת מתח ולחץ, רוגע, בטחון, שחרור חרדות ושלוות נפש ו"להצית" מחדש את כוח החיים שלו. המטופל משחק במשחק הדומה למסע הרפתקאות במציאות מדומה, יש לו מלווה וירטואלי, יעדים לכבוש, אתגרים שצריך להביס בדרך ופידבקים חיוביים במהלך המשחק, שמתקבלים לעיתים מהמשחק עצמו ולעיתים מחברים המשחקים מולו. ניתן לשחק לבד ויש גם אופציה לאינטראקציה עם שחקנים אחרים. למשחק יש מעין שעון חכם (שנתוניו מבוססים על עבודת המחקר המקדימה, המבוססת על שיטת הביופידבק), המשקף למטופל את "מד המתח" שלו בכל שלב של המשחק, כדי לסייע לו לשלוט בו. החברה שמה דגש על הומור וחווית שימוש מהנה. המטרה היא שהמטופל לא יחוש שהוא "בטיפול", אלא שהוא משחק. משחק הוא כלי המסייע להסחת הדעת, משחרר ומפיג מתחים (תסתכלו על ילדים…), ומטרתה של מאג'יקאפסול לחזק באמצעות הפיצ'רים המיוחדים במשחק, את היכולות הטבעיות של המטופל לעידוד ולחיזוק הנפש.

נפגשתי עם רוית ורשה, במסגרת סדנת "טעימות" שעורכת "מינגה – הזירה לעסקים חברתיים", סדרה של מפגשים עם יזמים חברתיים. המפגש היה מרתק. לא רק מי שחווה את מחלת הסרטן, או קרוב לאדם שחלה בה, הוקסם מהפוטנציאל של המיזם היצירתי והמרגש הזה. ובכל זאת, התעורר דיון סוער בשאלה, האם זהו עסק חברתי ? שיפור איכות החיים של חולים במחלות קשות הוגדר כמטרה החברתית של מאג'יקאפסול. אין ספק כי החברה היא עסק/מיזם העושה שימוש בכלים עסקיים כדי להשיג מטרה חברתית ויש לו שורת רווח כפולה – כלכלית וחברתית. אך האם זו מטרה חברתית ? מאג'יקאפסול סבורה שכן, וגם משקיעיה עד כה מסכימים כי כך הוא. עם זאת, מאחר ואין הגדרה חד משמעית- אין גם תשובה חד משמעית, ונשמעו דעות לכאן ולכאן. אבל על דבר אחד כולם הסכימו – מה שחשוב בסופו של דבר הוא הצלחת המיזם הזה, כי אין ספק שהמטרה שלו – חברתית או לא חברתית – היא ראויה ומופלאה.


כי גם אור קטן, יכול לגרש חושך גדול.


רוצים לדעת עוד על מאג'יקאפסול ?

מעניין אתכם לקרוא על מיזמים בתחום ה – Social Tech ? אולי יש לכם מיזם כזה ? מוזמנים להמשיך לכתבה שעלתה ב ynet ממש לאחרונה – .,7340,L-4682318,00.html

רוצים להכיר יזמים חברתיים ולשמוע על עסקים חברתיים קיימים – חפשו את סדנת הטעימות הבאה של מינגה ב